פנחס

פנחס הוא שם עברי עתיק יומין בעל משמעות היסטורית ורוחנית עמוקה. השם מופיע לראשונה בתורה כשמו של פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן, דמות מרכזית בספר במדבר שהפכה לסמל של קנאות לשם שמיים ומסירות נפש למען כבוד ה'. פנחס נודע במעשה הגבורה שלו כאשר עמד בפרץ והרג את זמרי בן סלוא ואת כזבי בת צור, ובכך עצר את המגפה שפרצה בעם ישראל עקב חטא בעל פעור. מעשה זה זיכה אותו בברית כהונת עולם מאת הקב"ה, וצאצאיו שימשו ככוהנים גדולים לדורות רבים. מבחינה אטימולוגית, מקור השם פנחס שנוי במחלוקת בקרב חוקרי השפה. יש הסבורים שמקורו במילה המצרית העתיקה "פא-נחסי" או "פי-נחסי", שפירושה "הנובי" או "בעל העור הכהה", המעידה על מוצא מצרי אפשרי של המשפחה. גרסה אחרת מציעה שהשם נגזר מהשורש העברי "נחש" - נחושת, המסמל חוזק, עמידות ויציבות. יש גם מי שמפרש את השם כ"פה נחש" - פה של נחש, המעיד על כוח הדיבור והשכנוע. בכל מקרה, השם נושא עימו תחושה של עוצמה, נחישות ואומץ לב. במסורת היהודית, פנחס זוכה להערכה רבה ומופיע במקורות רבים לאורך ההיסטוריה. חז"ל מזהים את פנחס עם אליהו הנביא, וסבורים ששניהם הם אותה נשמה. מסורת זו מבוססת על כך ששניהם התאפיינו בקנאות לשם שמיים ובמסירות נפש למען כבוד ה'. פנחס זכה לאריכות ימים יוצאת דופן, ולפי המדרש הוא זה שנכנס לארץ ישראל עם יהושע והמשיך לשמש את העם במשך מאות שנים. השם מסמל אפוא גם נצחיות, המשכיות והתמדה בדרך הישר. בתקופת המשנה והתלמוד, השם היה נפוץ בקרב משפחות כוהנים ונחשב לשם יוקרתי המעיד על ייחוס משפחתי מכובד.

פִּינְחָס

Pinchas | Pinhas | Phinehas | Phineas

בן

לא

במדבר כה:ז - וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ

בקבלה, פנחס מייצג את כוח הדין המתוק ברחמים, את היכולת לעמוד בפרץ ולהגן על קדושת עם ישראל. השם נושא את האנרגיה של טהרה רוחנית, הגנה מפני כוחות הטומאה, והקנאות הקדושה שמקורה באהבה עמוקה לבורא. פנחס מזוהה עם ספירת היסוד, המחברת בין העולמות העליונים לתחתונים.

198

9

פנחס לבון - מדינאי ישראלי ושר לשעבר | פנחס ספיר - שר האוצר החמישי של מדינת ישראל | פנחס זוקרמן - כנר וירטואוז בינלאומי | פנחס גולדשטיין - מלחין וזמר חסידי | פנחס רוזנבלום - סופר וחתן פרס ישראל לספרות

פנחס | פינחס | נחשון | אלעזר | אהרון | עזרא

8344 פעמים