שמר

שמר הוא שם עברי עתיק ונדיר במיוחד, בעל משמעות עמוקה ורבגונית. השורש של השם הוא ש-מ-ר, המופיע בתנך פעמים רבות במשמעויות שונות: לשמור, לשמר, לשים לב, לעמוד על המשמר. השם מעיד על ערכים של נאמנות, אחריות ודאגה, והוא נושא בחובו מסר של שמירה והגנה על מה שחשוב ויקר. במקרא, שמר מוזכר כשמו של בעלים של הר שומרון, כפי שמסופר בספר מלכים א': "ויקן את הר שומרון מאת שמר בככרים כסף". שמר היה בעל האדמה שממנו רכש המלך עמרי את ההר עליו בנה את עיר הבירה שומרון, שהפכה לבירת ממלכת ישראל. מעשה זה הפך את שמו לנצחי, שכן שמו של ההר והעיר - שומרון - נגזר משמו. זהו דוגמה נדירה לשם אישי שהפך לשם מקום היסטורי חשוב, והשפעתו ניכרת עד היום בגיאוגרפיה ובהיסטוריה של ארץ ישראל. השם שמר נושא בחובו גם משמעות סמלית עמוקה. המילה "שמר" בעברית קשורה לשמירה ולהגנה, לנאמנות ולאחריות. בספרות המקראית, השורש ש-מ-ר מופיע במגוון הקשרים: שמירת המצוות, שמירת הברית, שמירת הנפש. מי שנושא שם זה נתפס כמי ששומר על ערכים, על מסורת, ועל מה שיקר לו. השם מעיד על אופי של מסירות, של עמידה על המשמר, ושל דאגה לשלמות הדברים. בתרבות היהודית, שמירה היא ערך מרכזי - שמירת השבת, שמירת הלשון, שמירת הנפש - והשם שמר מגלם ערכים אלה בצורה ישירה וברורה.

שֶׁמֶר

Shemer | Shamer

בן ובת

לא

מלכים א' טז:כד - וַיִּקֶן אֶת־הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֵת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת־הָהָר וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם־שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן

בקבלה, השם שמר קשור לרעיון השמירה הרוחנית והגנה על הנשמה. השורש ש-מ-ר מסמל את תפקידו של האדם כשומר על הניצוץ האלוהי שבתוכו, ועל שמירת הקדושה והטהרה. השם נושא אנרגיה של ערנות רוחנית ושל אחריות כלפי הבריאה והערכים הרוחניים.

540

9

שמיר | שמריה | שמריהו | עומר | אמיר | שמעון

79 פעמים