שוש

שוש הוא שם נשי עברי קצר ומלא חן, הנושא בחובו את ריחו הענוג של פרח השושן המקראי. השם מהווה קיצור אינטימי וחיבה של השם שושנה, והוא נושא עמו את כל יופיו ועדינותו של הפרח המופיע לא אחת במקרא ובספרות העברית. בתרבות היהודית, השושן אינו רק פרח יפה, אלא סמל עמוק למשמעויות רוחניות ולאומיות - הוא מופיע בשיר השירים כסמל ליופי, לטהרה ולאהבה, ומסמל את עם ישראל בתפילות ובפיוטים. השם שוש, בקצרו ובפשטותו, מצליח לשמר את כל העושר הסמלי הזה תוך שהוא נשמע מודרני, טבעי וקליל. השורש הלשוני של השם שוש קשור לשושן, פרח שהיה נפוץ בארץ ישראל בימי קדם והזכיר את היופי הטבעי והעדין של הנוף המקומי. בשיר השירים, הספר המקראי המוקדש לאהבה ולטבע, השושן מופיע כדימוי מרכזי: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת". השם שוש, כצורה מקוצרת, נושא בתוכו את אותה עדינות ואת אותו יופי טבעי. בתקופה המודרנית, השם הפך לפופולרי בישראל במיוחד בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, כאשר הורים חיפשו שמות עבריים קצרים וחיבתיים שמשלבים מסורת עם נגיעה עכשווית. שוש נתפס כשם חם ואינטימי, המתאים במיוחד לילדה עדינה ומקסימה. השם שוש נושא בחובו גם משמעות של שמחה ושישון, שכן השורש ש-ו-ש קשור גם למילה "שוש" במשמעות של שמחה ועליצות. כך שהשם מקבל משמעות כפולה: מחד גיסא הקשר לפרח היפה והעדין, ומאידך גיסא הקשר לרגש השמחה והגיל. בתרבות הישראלית המודרנית, שוש נתפס כשם אופטימי ומלא חיים, המבטא את השמחה בחיים ואת היופי שבפשטות. נשים הנושאות שם זה נתפסות לעתים קרובות כבעלות אופי עליז, טבעי ונעים הליכות. השם מזכיר גם את השורש "ששון", המופיע בברכות ובתפילות יהודיות כסמל לשמחה רוחנית ולקדושה. כך שהשם שוש משלב בתוכו את היופי הפיזי של הפרח עם השמחה הרוחנית, ויוצר שילוב הרמוני של חומר ורוח, של טבע ותרבות.

שׁוֹש

Shosh | Shoshi

בת

לא

שיר השירים ב:ב - כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת

בקבלה, השושן מסמל את הספירה מלכות, המייצגת את השכינה והנוכחות האלוהית בעולם. השם שוש נושא בתוכו את האנרגיה של יופי רוחני וטהרה, ומקושר לכוח הנשי האלוהי המתגלה בעולם. השושן בעל שש עלי כותרת, המסמלים את ששת ימי הבריאה ואת השלמות הרוחנית.

606

3

שוש עצמון (שחקנית ישראלית) | שוש אטרי (זמרת ישראלית)

שושנה | שושי | סיגל | ורד | נורית | רקפת

197 פעמים