נבט

נבט הוא שם עברי עתיק ונדיר במיוחד, בעל שורשים מקראיים עמוקים ומשמעות רבת-פנים. השם נובע מהשורש נ-ב-ט, המופיע במקרא במספר הקשרים משמעותיים. המשמעות העיקרית של השם היא "הביט", "ראה" או "התבונן", והיא מעבירה תחושה של חכמה, תבונה ויכולת להסתכל מעבר לפני השטח. בתנ"ך, השורש נ-ב-ט מופיע בהקשרים של התבוננות עמוקה, ראייה נבואית והבנה פנימית של המציאות. השם נבט מוכר בעיקר מדמות מקראית חשובה - נבט בן יהודה, אביו של ירבעם הראשון, מלך ישראל. ירבעם בן נבט הוא דמות מרכזית בתולדות ממלכת ישראל, והוא זכור כמי שהוביל את המרד והפיצול של עשרת השבטים מממלכת יהודה. המקרא מזכיר את נבט פעמים רבות, תמיד בהקשר של "ירבעם בן נבט", מה שהופך את השם למוכר בתודעה היהודית-היסטורית. למרות שנבט עצמו אינו דמות מרכזית בסיפור המקראי, שמו נושא משקל היסטורי משמעותי כאבי המלך שהוביל לשינוי דרמטי בהיסטוריה הישראלית. כשם עצמאי, נבט נושא בחובו ערכים של חוכמה, תבונה ויכולת ראייה רוחנית. המשמעות "הביט" או "ראה" מעבירה מסר של מודעות, ערנות ויכולת להבין את המציאות בעומק. זהו שם המתאים להורים המחפשים שם נדיר ועתיק, בעל קשר מובהק למקרא אך לא נפוץ כלל בימינו. השם נושא אופי של ייחודיות ומקוריות, והוא מתאים במיוחד למשפחות המעוניינות לשמר את המסורת המקראית תוך בחירה בשם שאינו שגור. נבט הוא שם קצר, חזק ובעל צליל מיוחד, שמשלב בתוכו היסטוריה עשירה עם משמעות עמוקה של תבונה וראייה פנימית.

נֶבֶט

Nevet | Nevat | Navat

בן ובת

לא

מלכים א יב:ב-ג - וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל לִרְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְעַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וְהוּא עוֹדֶנּוּ בְמִצְרַיִם

בקבלה, השם נבט מסמל את כוח הראייה הרוחנית והתבוננות הפנימית. השורש נ-ב-ט קשור ליכולת לחדור מעבר למסך החומר ולראות את האמת הנסתרת, כוח המיוחס לצדיקים ולנביאים. השם נושא אנרגיה של חכמה עליונה והארה פנימית.

61

7

נבון | נתן | נועם | נפתלי