זלפה

זִלְפָּה הוא שם עברי עתיק ומקראי בעל משמעות מיוחדת ועומק היסטורי רב. השם מופיע בתנ"ך כשמה של שפחתה של לאה, אשתו של יעקב אבינו, שניתנה ללאה על ידי אביה לבן כשנישאה ליעקב. זלפה הפכה לאם של שני שבטים מתוך שנים עשר שבטי ישראל - גד ואשר - ובכך תפסה מקום מרכזי בהיסטוריה של עם ישראל. המשמעות המילולית של השם קשורה לשורש "זלף" שמשמעותו טפטוף, זילוף או נזילה עדינה, כמו טיפות מים העולות באיטיות ובעדינות. יש הרואים בשם גם קשר למילה "זלעפה" שפירושה רעד, רוגז או אף, אך הפרשנות המקובלת יותר מקשרת אותו לעדינות ולזרימה רכה. בהקשר המקראי, זלפה מייצגת דמות של נאמנות, ענווה ותפקיד חשוב במבנה המשפחתי של האבות. למרות מעמדה כשפחה, היא זכתה לכבוד ולהכרה כאם לשני שבטים, והילדיה נמנו עם בני יעקב המלאים. סיפורה של זלפה משקף את המורכבות של מבני המשפחה בתקופה המקראית, ואת התפקיד המשמעותי שמילאו נשים במעמדים שונים בהקמת עם ישראל. השם נושא אופי של צניעות ושל תרומה שקטה אך משמעותית, המאפיינים שהיו חלק מאישיותה של זלפה המקראית. בתרבות היהודית לאורך הדורות, השם זלפה נותר נדיר יחסית, אך נשמר כחלק מהמורשת המקראית העשירה. בעידן המודרני, השם חווה התעניינות מחודשת בקרב משפחות המחפשות שמות מקראיים ייחודיים ובעלי משמעות היסטורית עמוקה. השם מתאים להורים המעוניינים לחבר את בתם למורשת האבות ולהעניק לה זהות המשלבת עדינות, חוזק פנימי וקשר לשורשים העתיקים של העם היהודי. זלפה הוא שם שמזכיר לנו שגם דמויות שנראות משניות בסיפור המקראי, תרמו תרומה מכרעת לעיצוב ההיסטוריה של עם ישראל.

זִלְפָּה

Zilpah | Zilpa | Zilpha

בת

לא

בראשית כ״ט:כ״ד - וַיִּתֵּן לָבָן לְלֵאָה בִתּוֹ אֶת־זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לָהּ לְשִׁפְחָה

בקבלה, השם זלפה מסמל את הזרימה העדינה של השפע האלוהי והברכה שיורדת מלמעלה כטיפות טל. השם מייצג את הכוח הנסתר והפועל בשקט, המזין ומפרנס ללא רעש ומהומה, בדומה לאופן שבו זלפה תרמה לבניין בית ישראל.

122

5