דבירה

דבירה הוא שם נשי עברי נדיר ומיוחד, הנושא בחובו משמעות עמוקה של קדושה ורוחניות. השם נגזר מהשורש ד-ב-ר, והוא קשור ישירות למילה 'דביר' - החלק הפנימי והקדוש ביותר של בית המקדש, הידוע גם כ'קודש הקודשים'. הדביר היה המקום שבו שכנה ארון הברית, והיה נחשב למקום הקדוש ביותר בעולם היהודי, מקום שבו רק הכהן הגדול היה רשאי להיכנס, ורק פעם אחת בשנה - ביום הכיפורים. השם דבירה מעניק לנושאת אותו תחושה של קדושה פנימית, עומק רוחני ומיוחדות. השם דבירה מופיע בתנ"ך כשם גיאוגרפי - עיר בהרי יהודה שהייתה בעבר עיר כנענית בשם קרית-ספר, ולאחר כיבושה על ידי עתניאל בן קנז שונה שמה לדבירה. העיר נזכרת במסגרת חלוקת הארץ לשבטים, והיא הייתה אחת מערי המקלט ומערי הלווים. המשמעות המקומית של השם מוסיפה לו ממד היסטורי וארצישראלי, המקשר בין הקדושה הרוחנית של המקדש לבין הקדושה הגיאוגרפית של ארץ ישראל. בחירה בשם זה מבטאת זיקה עמוקה למורשת היהודית ולארץ ישראל. כשם נשי, דבירה נושא אופי של פנימיות, עומק והתבוננות. הוא מתאים לילדה שהוריה מבקשים להעניק לה שם בעל משמעות רוחנית עמוקה, שם שמדבר על קדושה פנימית ועל חיבור למקורות היהדות העתיקים. השם נדיר יחסית בשימוש המודרני, מה שמעניק לו ייחודיות ואופי מיוחד. נשים הנושאות את השם דבירה נתפסות לעתים קרובות כבעלות עומק רוחני, חכמה פנימית ויכולת להתבוננות עצמית. השם מעביר מסר של קדושה שאינה צריכה להיות חיצונית ורועשת, אלא יכולה להיות שקטה, פנימית ועמוקה - בדיוק כמו הדביר שהיה מוסתר מעיני הרבים אך היה מלא בקדושה עילאית.

דְּבִירָה

Dvira | Debira | D'vira

בת

לא

יהושע ט״ו:ט״ו - וּשְׁמוֹ לְפָנִים קִרְיַת־סֵפֶר

בקבלה, הדביר מסמל את הנקודה הפנימית ביותר של הנשמה, המקום שבו שוכנת הקדושה האלוהית בצורתה הטהורה ביותר. השם דבירה מייצג את החיבור לעומק הרוחני הפנימי ואת היכולת להגיע למקומות נסתרים של הנפש.

221

5

דביר | דבורה | דבורית | אדירה