שרח

שרח היא דמות מיוחדת ומרתקת במסורת היהודית, המוזכרת בתנ"ך כנכדתו של יעקב אבינו ובתו של אשר. שמה מופיע ברשימת בני ישראל שירדו למצרים, והיא הייתה האישה היחידה שנזכרת בין שבעים הנפש שירדו עם יעקב למצרים, מלבד הנשים הקרובות ביותר למשפחת יעקב. עובדה זו מעידה על מעמדה המיוחד ועל חשיבותה במסורת המשפחתית. השם שרח נושא בחובו משמעויות עמוקות של חריגה, התפשטות והתרחבות, המעידות על אישיות בלתי רגילה שחרגה מהמקובל. במדרשים ובמסורת היהודית, שרח בת אשר מתוארת כדמות יוצאת דופן במיוחד. המדרש מספר שהיא זו שהודיעה ליעקב בעדינות רבה שיוסף בנו עדיין חי, באמצעות שירה ונגינה על הכינור, ובכך הצילה את לבו של יעקב המזדקן מהלם פתאומי שהיה עלול להיות קטלני. בזכות מעשה החסד והרגישות הזו, זכתה שרח לחיי נצח לפי המסורת, והיא נמנית על אלה שנכנסו חיים לגן עדן. המדרשים מייחסים לה חכמה יוצאת דופן, זיכרון היסטורי ארוך טווח, ויכולת לשמש גשר בין הדורות. היא מתוארת כמי שזכרה את מסורות האבות, ידעה היכן קבור יוסף במצרים, והדריכה את משה רבנו במציאת ארונו של יוסף בעת יציאת מצרים. השם שרח נושא משמעויות לשוניות מעניינות. השורש ש-ר-ח מופיע במקרא במשמעויות של התפשטות, התרחבות וחריגה מהגבולות. ניתן לראות בשם זה ביטוי לאישיות שחורגת מגבולות הזמן והמקום, שמתפשטת על פני דורות ומשמרת את המסורת. יש בשם גם הד של שירה ומוזיקה, המתקשר למסורת על שרח המנגנת על הכינור. בהקשר רוחני, השם מעיד על התרחבות הנשמה, על יכולת לחרוג מהמוגבל והארצי ולהתחבר למימד הנצחי. שרח מייצגת את הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי, את השמירה על המסורת, ואת כוח הנשים בשימור הזהות והתרבות לאורך הדורות. זהו שם המתאים לבת שהוריה מעוניינים להעניק לה זהות של חוכמה עתיקה, זיכרון היסטורי, ויכולת לשמש גשר בין עבר להווה.

שֶׂרַח

Serach | Sarach | Serah

בת

לא

בראשית מ״ו:י״ז - וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם

בקבלה, שרח בת אשר מסמלת את הזיכרון הנצחי של הנשמה ואת היכולת לחרוג מגבולות הזמן. היא נחשבת לאחת מאלו שנכנסו חיים לגן עדן, ומייצגת את הממד הנצחי שבנשמה היהודית. שמה קשור לספירת החכמה ולשמירה על המסורת הקדושה.

508

4

שרה | שירה | רחל | שרון | שחר | שירן