שם

שֵׁם הוא אחד השמות העתיקים והמשמעותיים ביותר במסורת העברית, הנושא בחובו משמעויות רבות ועמוקות. השם מופיע לראשונה בספר בראשית כשמו של בנו הבכור של נוח, אחד משלושת הבנים ששרדו את המבול הגדול יחד עם אביהם. שם נחשב לאבי העמים השמיים, ומשמו נגזרה המילה "שמי" - המתייחסת לעמים דוברי השפות השמיות. אברהם אבינו, אבי האומה העברית, הוא מצאצאיו הישירים של שם, מה שמעניק לשם הזה מעמד מיוחד במיוחד במסורת היהודית. מבחינה לשונית, המילה "שֵׁם" בעברית מהווה את הבסיס לאחד המושגים החשובים ביותר בתרבות האנושית - הזהות האישית. שם הוא הכינוי שבו קוראים לאדם, למקום או לדבר, והוא מייצג את מהותו ואת ייחודו. בתרבות העברית, לשם יש משמעות עמוקה במיוחד - "עשה לך שם" פירושו להשיג מוניטין ומעמד, "לשמור על השם" משמעו לשמור על הכבוד והמוניטין המשפחתי. המושג "השם" משמש גם ככינוי לאלוהים, כביטוי לכבוד ולקדושה. בתפילות ובברכות נהוג לומר "ברוך השם" במקום להזכיר את שם האל במפורש, מה שמעיד על הקדושה והחשיבות שמיוחסות למילה זו. השם שֵׁם נושא בחובו גם מסר פילוסופי עמוק על כוחם של שמות ושל מילים. בתרבות היהודית, השם אינו רק תווית חיצונית אלא ביטוי של הנשמה הפנימית. "השם הוא האדם והאדם הוא השם" - אומרת המסורת הקבלית, ומדגישה את הקשר העמוק בין השם לבין מהותו הרוחנית של האדם. בחירת השם שֵׁם לילד מבטאת רצון להעניק לו זהות חזקה, מודעות לשורשים ולמסורת, וחיבור עמוק למקורות התרבותיים והרוחניים של העם היהודי. זהו שם שמזכיר לנו את חשיבות הזיכרון, את כוח השפה והמילה, ואת האחריות שיש לכל אדם לעשות לעצמו "שם טוב" - מוניטין של יושר, חסד וצדק.

שֵׁם

Shem | Shaim

בן ובת

לא

בראשית י״א:י׳ - וַיְחִי־שֵׁם מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל

בקבלה, השם שֵׁם מסמל את כוח הדיבור והשם האלוהי. השם נושא בחובו את המספר 340 בגימטריה, השווה למילה "שפה" - המדגישה את הקשר בין שם לבין כוח הביטוי. הקבלה מלמדת שהשם הוא הערוץ שדרכו נשמת האדם מתבטאת בעולם הגשמי, והוא נושא בחובו את ייעודו הרוחני. שֵׁם מייצג את החיבור למקורות הקדומים, את הברכה שזורמת מדור לדור, ואת האחריות לשמור על המסורת ולהעבירה הלאה.

340

7

שם טוב הלוי אלקבץ - משורר ומקובל, מחבר השיר 'לכה דודי' | שם טוב גלן - מוזיקאי ומלחין ישראלי

שמעון | שמואל | שמריה | שמחה | נח | יפת

288 פעמים