ענווה

ענווה הוא שם נשי עברי נדיר ומיוחד המבטא את אחת התכונות המוערכות ביותר במסורת היהודית - הענווה והצניעות. השם נגזר מהשורש ע-נ-ו, המופיע פעמים רבות בתנ"ך ובספרות חז"ל כמידה רוחנית נעלה. בעברית המקראית, ענווה מתארת לא רק צניעות חיצונית, אלא בעיקר מצב רוחני פנימי של הכרה בגדלותו של הבורא ובמקומו הצנוע של האדם בעולם. זוהי תכונה המשלבת שפלות רוח עם כוח פנימי, הכרה בערך העצמי ללא יהירות או גאווה מופרזת. במקורות היהודיים, הענווה נחשבת לאם כל המידות הטובות. משה רבינו, מנהיג העם היהודי הגדול ביותר, מתואר בתורה כ"עניו מאוד, מכל האדם אשר על פני האדמה". תיאור זה מלמד שענווה אינה חולשה אלא דווקא ביטוי לגדלות אמיתית. האדם הענו הוא זה שמסוגל להכיר במגבלותיו, לקבל ביקורת בלב פתוח, ולראות את הטוב באחרים. בספרות המוסר היהודית, הענווה מוצגת כמפתח לקבלת חכמה ולצמיחה רוחנית מתמדת. רק מי שמודה בכך שאינו יודע הכל, יכול באמת ללמוד ולהתפתח. השם ענווה נושא עמו מסר חינוכי עמוק להורים המעניקים אותו לבתם. הוא מבטא תקווה שהילדה תגדל להיות אישה בעלת אופי מיוחד - מישהי שמכירה בערכה העצמי אך אינה זקוקה להתרברבות או להצגה חיצונית. אישה ענווה היא זו שמאזינה לאחרים בכנות, מכבדת כל אדם ללא קשר למעמדו, ומסוגלת להתנצל ולתקן את טעויותיה. במובן הרוחני העמוק יותר, הענווה מאפשרת לאדם להתחבר לאלוהים ולאמת הפנימית שלו ללא המסכים של האגו והגאווה. זהו שם המזמין את נושאת השם למסע חיים של צמיחה, למידה והתפתחות רוחנית מתמדת.

עֲנָוָה

Anavah | Anava | Anvah

בת

לא

במדבר יב:ג - וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה

בקבלה, הענווה נחשבת למידה המאפשרת קבלת שפע רוחני. כלי ריק יכול להתמלא, ורק מי שמכיר בחסרונותיו יכול לקבל את האור האלוהי. השם ענווה מקושר לספירת המלכות, המקבלת ומשפיעה בו זמנית, ומייצגת את היכולת להיות ענו מול הקב"ה ובעל השפעה חיובית על הסובבים.

137

2

ענוה | עדינה | שפרה | נעמה | שלווה