עטרת

עטרת הוא שם עברי נשי עתיק ומרשים, שמשמעותו המילולית היא 'כתר' או 'נזר'. השם נושא בחובו מסר של מלכותיות, יוקרה והוד, והוא מופיע במקרא במספר הקשרים המדגישים את ערכו הסמלי והרוחני. השורש של השם הוא ע-ט-ר, המתאר את פעולת ההכתרה, העיטור והפיאור. בתרבות העברית, הכתר אינו רק סמל של שלטון פיזי אלא גם ביטוי למעלה רוחנית, לכבוד ולהצטיינות. השם עטרת מעניק לנושאת אותו תחושה של ייחוד ונשגבות, ומבטא את התקווה שהיא תהיה לכתר של משפחתה וסביבתה. במקרא, המילה 'עטרת' מופיעה בהקשרים שונים המדגישים את חשיבותה. בספר משלי, למשל, נאמר: 'עטרת תפארת שיבה' (משלי טז, לא), המתאר את השיבה כעטרה של כבוד. כמו כן, האישה החכמה מתוארת כ'עטרת בעלה' (משלי יב, ד), המבטאת את ערכה ואת הכבוד שהיא מעניקה לבן זוגה. השימוש במילה 'עטרת' במקרא מדגיש את החשיבות של כבוד, יופי פנימי וערך רוחני. השם נושא בחובו מורשת עשירה של חוכמה מקראית ומעודד תכונות של אצילות נפש, חסד והדרת פנים. בתקופה המודרנית, השם עטרת זכה לחיים מחודשים והפך לשם פופולרי יותר, במיוחד בקרב משפחות דתיות ומסורתיות בישראל. השם מזוהה גם עם היישוב עטרת שבשומרון, שנוסד בשנת 1981 ונקרא על שם הפסוק 'עטרת תפארת שיבה'. השימוש בשם מבטא חיבור לארץ ישראל, למסורת היהודית ולערכים של חלוציות והתיישבות. הורים הבוחרים בשם עטרת לבתם מעניקים לה שם בעל משמעות עמוקה, המחבר בין עבר לעתיד ומבטא תקווה לעתיד מזהיר ומכובד. השם מתאים במיוחד למשפחות המעוניינות להדגיש ערכים של יוקרה רוחנית, כבוד ומצוינות.

עֲטֶרֶת

Ateret | Atarat | Atteret

בת

לא

משלי טז, לא - עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא

בקבלה, עטרת מסמלת את הכתר העליון - כתר מלכות, המייצג את השראת השכינה והנוכחות האלוהית. השם נושא אנרגיה של הארה רוחנית, חיבור לממדים עליונים ויכולת להכיל אור אלוהי. נושאת השם עטרת נחשבת כמי שיכולה לשמש כלי לקבלת השפע הרוחני ולהעבירו לעולם.

679

4

עטרת צבי | עטרת קופמן - פעילה קהילתית | עטרת הדר - אמנית ישראלית

עטרה | תפארת | הדרה | אדירה

612 פעמים