סופית

סופית הוא שם נשי עברי עתיק ונדיר במיוחד, הנושא בחובו משמעויות עמוקות של סיום, השלמה והתחדשות. השם נגזר מהשורש ס-ו-פ, המופיע לאורך כל המקרא והספרות העברית במשמעויות שונות של סוף, גבול, קצה ושלמות. בניגוד לתפיסה השטחית של 'סוף' כסיום בלבד, המסורת העברית רואה בסוף גם התחלה חדשה, מעגליות של חיים, והזדמנות להתחדשות. השם סופית מבטא את התפיסה העמוקה הזו - הוא אינו מסמל רק סיום, אלא גם את הפוטנציאל הטמון בכל סיום לשמש נקודת מוצא חדשה. במסורת התלמודית והמדרשית, המושג 'סוף' מקבל משמעויות נוספות ומעניינות. בגמטריה, המילה 'סוף' (סמך-וו-פא) שווה למספר 146, המקושר למושגים של שלמות ומחזוריות. חכמי התלמוד דנו רבות במושג 'סוף דבר', שמשמעותו אינה רק הסיום הפיזי אלא גם המסקנה, התובנה והלקח שנלמד מכל תהליך. השם סופית, בצורתו הנשית, מעניק לנושאת שמו תכונות של בגרות רוחנית, יכולת להסיק מסקנות, ותבונה לראות את התמונה השלמה של החיים. אישה הנושאת שם זה נתפסת כמי שיודעת להעריך כל שלב בחייה, להפיק לקחים מניסיונותיה, ולהתקדם הלאה בחוכמה. השם סופית נושא גם קשר למושג 'אין סוף', המונח הקבלי המתאר את האלוהות הבלתי מוגבלת. בקבלה, 'אין סוף' הוא השלב הגבוה ביותר של האצילות האלוהית, מעבר לכל הבנה אנושית. השם סופית, דווקא בהיותו מבטא את ה'סוף', מזכיר לנו שמעבר לכל סוף יש את האינסוף, ושכל גבול אנושי הוא רק נקודת מעבר לממד גבוה יותר. נשים הנושאות שם זה מאופיינות לעתים קרובות בחיפוש רוחני עמוק, בשאיפה להבין את מה שמעבר לנראה לעין, ובתחושת קשר למימד הנצחי והבלתי מוגבל של הקיום. השם מעניק תחושה של פרספקטיבה רחבה ויכולת לראות מעבר למגבלות היומיומיות של החיים.

סוּפִית

Sufit | Sofit | Sophit

בת

לא

קהלת יב:יג - סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם

בקבלה, השם סופית מקושר למושג 'אין סוף' - האלוהות הבלתי מוגבלת. השם מזכיר שמעבר לכל סוף טמון האינסוף, ושכל גבול הוא רק נקודת מעבר לממד גבוה יותר. נושאות השם נחשבות בעלות נשמה המחפשת את הנצחי והבלתי מוגבל.

556

7

סופי | סיון | סיגלית | סהר | שפרה