נטף

נטף הוא שם עברי עתיק ומיוחד במינו, הנושא משמעויות רבות ועמוקות המשתרעות על פני תקופות שונות בתרבות העברית. השורש של השם קשור לפועל 'לנטוף' - לזלוג, לטפטף, להפריש טיפות באיטיות ובעדינות. משמעות זו מעניקה לשם אופי של עדינות, רכות וזרימה טבעית, כמו טיפות טל המתעדנות על עלי צמחים בשחר או כמו שרף ארומטי הנוטף מעץ בושם במתינות ובאיטיות. במקורות המקראיים והתלמודיים, נטף מוזכר כאחד מהבשמים החשובים ביותר ששימשו להכנת הקטורת המקודשת בבית המקדש. על פי חכמי ישראל, הנטף הוא שרף ארומטי יקר ערך שנוטף מעץ הקטף, המכונה גם עץ הבושם, והוא היה אחד מאחד עשר הבשמים שהרכיבו את הקטורת. השימוש בנטף בקטורת הבית המקדש מעניק לשם מימד של קדושה, טהרה רוחנית וחיבור למסורת הדתית העתיקה. הקטורת עצמה סימלה את תפילות העם העולות כלפי מעלה, והנטף כחלק ממנה מייצג את העלאת הרוח האנושית אל הקודש. בנוסף למשמעותו הדתית-היסטורית, לשם נטף ישנן משמעויות נוספות בעברית. בהגייה שונה מעט, 'נֶטֶף' מתייחס לטיפה, לרסיס מים, למשהו קטן אך בעל ערך. זוהי משמעות המדגישה את היופי שבפרטים הקטנים, את החשיבות של כל טיפה וטיפה בזרם החיים. במשמעות נוספת, 'נָטֵף' מתייחס לענבים התלויים בקצהו התחתון של האשכול, אלו הענבים המיוחדים שנמצאים בקצה, הנושאים את המתיקות המרוכזת של האשכול כולו. השם נושא גם משמעות גיאוגרפית - נטף הוא שמו של יישוב קהילתי יהודי בהרי ירושלים, המחזק את הקשר של השם לארץ ישראל ולנוף ההררי המיוחד של אזור ירושלים.

נָטָף

Nataf | Natef

בן ובת

לא

שמות ל:לד - וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה

בקבלה, נטף מסמל את הזרימה הרוחנית העדינה של השפע האלוהי מהעולמות העליונים אל העולם הגשמי. כשם שהנטף נוטף טיפה אחר טיפה, כך השפע הרוחני יורד אלינו באופן מדוד ומתון, בהתאם ליכולת הקליטה האנושית. הקשר של הנטף לקטורת בית המקדש מחזק את הסמליות של עליית התפילה והרצון האנושי להתקרב אל האלוהי, תוך שמירה על טהרת הכוונה והלב.

139

4

נטף בן-יהודה (משורר ישראלי) | נטף בר-גיורא (אמן ישראלי)

נטע | נתן | נופר | נרד | נחל | טל

70 פעמים