מנוּחה

מְנוּחָה הוא שם נשי עברי עתיק ומיוחד, הנושא בחובו משמעות עמוקה של שלווה, מנוחה ושקט נפשי. השורש של השם הוא מ-נ-ח, המופיע פעמים רבות במקרא ובספרות היהודית, ומבטא את הרעיון של מנוחה פיזית ורוחנית כאחד. בתרבות היהודית, המושג "מנוחה" אינו מתייחס רק למנוחה גופנית, אלא גם לשלמות רוחנית, לשלום פנימי ולהרמוניה עם העולם. השם מנוחה מעביר תחושה של רוגע, יציבות ושלווה, ומבטא את הערך העמוק שהתרבות היהודית מייחסת למצב של שקט ושלום. במקרא, המילה "מנוחה" מופיעה בהקשרים שונים, ובמיוחד בקשר לארץ ישראל כמקום המנוחה של עם ישראל. בספר דברים נאמר: "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה", המתאר את ארץ ישראל כמקום המנוחה והנחלה המובטחת. כמו כן, המושג מנוחה קשור קשר הדוק לשבת, יום המנוחה השבועי, שהוא אחד מעמודי התווך של היהדות. השם מנוחה מזכיר את הערך המרכזי של השבת כיום של מנוחה רוחנית וגופנית, של התעלות והתחדשות. נשים שנושאות שם זה נתפסות לעתים קרובות כאישיות שקטות, מאוזנות ובעלות נוכחות מרגיעה, שמביאות שלווה לסביבתן. השם מנוחה נושא גם משמעות של סיום מסע ומציאת מקום קבע. במסורת היהודית, המושג "מנוחה" מתייחס גם למנוחת הנפטרים, כפי שמופיע בביטוי "תנוח על משכבה בשלום" או "נוחה בגן עדן". זהו ביטוי לתקווה ולאמונה בחיים שלאחר המוות, במנוחה נצחית ובשלום אמיתי. השם מנוחה מעביר אפוא לא רק את הרעיון של מנוחה זמנית, אלא גם את השאיפה לשלמות נצחית, לשלווה מוחלטת ולהרמוניה עם הבורא. בעולם המודרני, שבו קצב החיים מהיר ומלחיץ, השם מנוחה מזכיר את החשיבות של עצירה, של מציאת רגעי שקט ושל טיפוח החיים הפנימיים. זהו שם שמביע ערכים של איזון, שלווה ומודעות לחשיבות המנוחה בחיים.

מְנוּחָה

Menucha | Menuchah | Mnucha

בת

לא

דברים יב:ט - כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ

בקבלה, מנוחה מסמלת את השלב הגבוה ביותר של התעלות רוחנית, שבו הנשמה מגיעה לשלווה מוחלטת ולדבקות בבורא. השם קשור לספירת המלכות, המייצגת את השלמות והשלום האלוהי בעולם התחתון.

103

4

מנוחה פוקס - פעילה חברתית ישראלית | מנוחה רוזנבלום - סופרת ומחנכת

נחמה | שלווה